לפניך מאמר המתפרסם השבוע העוסק בלמידה בישראל.
1. קראי את המאמר.
2. מצאי 5 מושגים לפחות שדנו בהם במהלך הקורס, צייני אותם והרחיבי עליהם לאור מה שלמדנו.
3. קראי את הפיסקה האחרונה, תחת הכותרת כמעט כל היבט בחיים שלנו הותאם לעידן הדיגיטלי. למה בתי הספר עדיין לא שם?
צייני מה תעשי כמורה לאור הנלמד בקןרס. הביאי דוגמאות מעשיות  מכלים ודרכי הוראה שרכשת בקורס כיצד ישרתו את העשיה שלך כמורה לאור הבעיות שהמאמר כולו מציין.
4. צייני מה לקחת מהקורס כצידה לדרך, ממה נהנית במיוחד ותרם לך/ חידש לך.
אורך הגשת התוצר הוא עמוד word אחד.
שלחי התוצר לכתובת המייל: aizrach@gmail.com
העבודה יחידנית.

בין 2006 ל–2016 הגדילה ישראל את תקציב החינוך שלה ב–30 מיליארד שקל, ומאז נוספו לו מיליארדי שקלים. ואולם השקעה עצומה זו הניבה שיפור של 13 נקודות בלבד בהישגי התלמידים במבחני פיז"ה הבינלאומיים במדעים, ושיפור של 28 נקודות במבחנים במתמטיקה.

בכל שנה מזהיר ארגון OECD את ישראל מהשלכות ההרסניות של מצב מערכת החינוך שלה. לפי מבחני פיז"ה שעורך הארגון, שבהם נבדקת מידת האוריינות של תלמידים בני 15–16 במתמטיקה, מדעים וקריאה, שיעור תלמידי ישראל שיתקשו להשתלב בחברה ובכלכלה אחרי תום לימודיהם הוא מהגבוהים במדינות  .OECD

פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, מכיר את מערכת החינוך הישראלית כבר 15 שנה. שלייכר נחשב אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם. בביקורו בישראל לפני חמש שנים קבע כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. אמירות אלה נהפכו מאז למובנות מאליהן, אך רק מעט השתנה.

ביום חמישי הקרוב ישתתף שלייכר בכנס של מכללת אפקה להנדסה, שיעסוק בפיתוח הון אנושי, ובו הוא יציג את מדיניות הארגון לפיתוח כישורים ומיומנויות מגיל צעיר.

בראיון ל–TheMarker מנסה שלייכר להיות דיפלומטי וזהיר בתשובותיו, אך בהיותו אחד ממפתחי מבחן פיז"ה ומי שמחזיק בנתונים על מערכת החינוך הישראלית, הוא יודע כי התמונה מדאיגה. בסוף שנות ה–90 התחילה ישראל להשתתף במבחנים בינלאומיים לתלמידי בתי ספר, וההישגים הנמוכים גרמו לזעזוע עמוק במערכת ובציבור.

ב–2002 התחילה ישראל להשתתף במבחני פיז"ה, שבודקים את מיומנויותיהם ויכולותיהם של התלמידים להשתלב בחברה ובשוק העבודה בתום לימודיהם, לפי מידת האוריינות במתמטיקה, מדעים וקריאה. ואולם גם התוצאות המדאיגות שעולות ממבחנים אלה לא הובילו לשינוי מדיניות ברור ורציני במערכת החינוך. 20.2% מתלמידי ישראל נכשלו בכל שלושת המבחנים (מדעים, מתמטיקה וקריאה) ב–2015 — פי 1.5 ויותר משיעור הנכשלים הממוצע ב– OECD  בנוסף, הפערים בין הישגי התלמידים בישראל הם לא רק הגבוהים מכל מדינות OECD אלא גם מהגבוהים בעולם.

כתוצאה מכך, הדו"ח האחרון של OECD על מערכת החינוך הישראלית היה קשה במיוחד, אף שהמסקנות שהופיעו בו חזרו למעשה על דו"חות עבר של הארגון. מהדו"ח האחרון עלה כי מערכת החינוך בישראל נכשלה בתפקידיה, והארגון אף סימן אותה כאחד החסמים המשמעותיים להתפתחות כלכלת ישראל. חמור מכך: מחברי הדו"ח אף רמזו כי מצב מערכת החינוך עלול להוביל לאסון חברתי־כלכלי.

בדו"ח נטען כי כדי למנוע הידרדרות נוספת, על ממשלת ישראל להוביל טיפול עומק במערכת החינוך, לצמצם את הפערים בין התלמידים, להחיל לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים, להפסיק את האפליה התקציבית בבתי הספר הערביים, להעלות את רמת הלימודים ולשפר את מצב המורים.

"האחריות הבלעדית היא של המדינה"

ישראל משתתפת במבחני פיז"ה כבר 16 שנה, ועדיין מפגרת בהם אחרי רוב המדינות המפותחות. מה אנחנו מפספסים?

"התפקוד של מערכת החינוך הישראלית נמוך בהרבה מהפוטנציאל שלה. ישראל היא כלכלה מפותחת ויש בה אוכלוסייה משכילה, לכן אין סיבה לכך שהילדים שלכם לא מצליחים בבתי הספר. אבל אני דווקא חושב שישראל נמצאת בכיוון חיובי. הצלחתם להציג שיפור בהישגי התלמידים במבחנים האחרונים — ואם תצליחו לשמור על המגמה הזאת בעתיד, ישראל תוכל להשתפר באופן משמעותי במדדים".

ועדיין שיעור הישראלים שנכשלים במבחנים הוא מהגבוהים ביותר במדינות הארגון. למה אנחנו ממשיכים להיכשל?

"הפדגוגיה בישראל מאוד מסורתית וסטנדרטית. היא לא מכוונת לפיתוח הכישורים של התלמידים, אין בה דגש על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. במערכת החינוך שלכם יש יותר מדי לימודים שמבוססים על שינון. המורים חוזרים על המידע שהם נדרשים להעביר, והילדים נאלצים לשנן ולזכור אותו בעל פה. זה לא עובד ככה יותר. בעולם המודרני לא מתגמלים אותך על מה שאתה יודע — אלא על מה שאתה יכול לעשות עם הידע שצברת".

איך זה מסתדר עם היותנו אומת הסטארט־אפ?

"יש אצלכם הרבה תלמידים שנותרים מאחור, לא רק בבתי הספר החלשים אלא גם בבתי הספר הטובים".

הנתונים הנמוכים נובעים גם מהקשיים של בתי הספר הערביים ומהפערים בתוך המערכת.

"זה לא מדויק. אפשר להסביר רק חלק מהנתון הזה על ידי הרקע החברתי־כלכלי של התלמידים או על ידי מצבם של בתי הספר הערביים והחרדיים. אלו סוגיות מרכזיות שישראל חייבת לפתור, אבל זה רק חלק מהסיפור. אתם צריכים להתאים את הלימודים בכיתות לצרכים השונים של התלמידים. בעבר, המורים היו מלמדים את כל התלמידים בכיתה את אותו שיעור באותו האופן — ואז חלק מהתלמידים בכיתה נותרו מאחור.

"אנחנו חייבים להבין שכל תלמיד לומד באופן שונה. כשרופא פוגש מטופל, הוא מברר מה הבעיה ומחפש את הפתרון הטוב ביותר עבורו. אז למה בחינוך אנחנו נותנים לכל התלמידים את אותו הטיפול ואת אותה התרופה ומצפים שזה יעבוד? זה לא עובד".

למה חשוב ל–OECD למדוד את הכישורים והמיומנויות של התלמידים, ולא את הידע שלהם?

"כי התחומים הקלים ללימוד ולבחינה ממילא יהפכו בעתיד לדיגיטליים וסביר להניח שיבוצעו על ידי מחשבים. העולם משתנה והכישורים החשובים בו הם יצירתיות, יכולת קבלת החלטות, חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות, למידה עצמית ופתרון בעיות".

כמעט כל היבט בחיים שלנו הותאם לעידן הדיגיטלי. למה בתי הספר עדיין לא שם?

"אי־אפשר פשוט להלביש מודל של למידה דיגיטלית או מודרנית מעל המודל הקיים. השינוי צריך להיות עמוק יותר — והוא חייב להתבצע בשיתוף פעולה עם המורים. בעבר, במפעלים התעשייתיים, מישהו מלמעלה אמר לכולם מה לעשות — והם עשו. בעולם המודרני צריך לוודא שהעובדים עצמם יהיו מעורבים גם בפתרון. אם לא תערבו את המורים והמנהלים בעיצוב הרפורמה — לא תצליחו לחולל שינוי משמעותי במערכת, כי הם פשוט לא יירתמו אליו. תדמיין שאתה מורה, ומדי כמה שנים מגיע שר חינוך חדש שנותן הוראות חדשות. בסופו של דבר, מרוב שינויים אתה כבר לא מאמין בשום דבר — ופשוט ממשיך לעשות את מה שעשית תמיד.

"המורים והמנהלים צריכים לקבל יותר אחריות, צריך לתת להם להצליח ולהכיר בהצלחה שלהם, ולאפשר להם לבנות קריירה מגוונת ומורכבת יותר. כיום, כל מה שמורה בישראל צריך לעשות כדי לקבל העלאת שכר זה לצבור ותק. במערכות חינוך אחרות בעולם, מורים יכולים להתמקצע במסלולים ובתחומים שונים. יש דרכים שונות לקידום ויש המון מקום לצמוח ולצבור חוויות וניסיונות. בשנחאי, למשל, מורה מבלה את השנה הראשונה בתפקיד עם ליווי של מורים אחרים, והוא יכול לראות איך הם מתנהלים בכיתות. זה מאוד נדיר בישראל".

חשיבה מסדר גבוה

1. הקישו על הקישור הבא ונסו לפתור את החידה:
חידת האבות והבנות
2. לפנייך אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה צייני בבלוג את הדרך שהובילה לפיתרון וצייני באילו אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה השתמשת.
השוואה,הסקה,זיהוי רכיבים וקשרים,מיון,שאילת שאלות,העלאת מגוון נקודות מבט,העלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה,השערה,בידוד משתנים,ייצוג המידע ו/או הידע בדרכים מגוונות,טיעון .הצדקת הידע והערכתו,מיזוג (אינטגרציה).
3. הקישי על המסמך השיתופי ומלאי בו את הנדרש.
טבלה שיתופית

לצורך ניתוח השיעורים הבאים היעזרו במסמך שנמצא בכונן p readonly: רחל אייזנבך אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה
מעמ 21 ואילך.


בחרו אחד מהשיעורים הבאים:
שיעור 1
שיעור 2
שיעור 3
שיעור 4

ניתוח השיעור
פתחנה את הטבלה ומלאנה בהתאם לשיעור שצפיתם.
טבלה

פיתחו את הקישור הבא:
מפה הקרבות מרד בר כוכבא

1. חברו שלש שאלות של חשיבה מסדר נמוך.
2. חברו שלש שאלות של חשיבה מסדר גבוה.
השתמשו בכלי תיקשוב מתאימים.
היעזרו בשפת החשיבה מתוך המסמך של משרד החינוך. ובגלגל הפדגוגיה

הציגו את התוצרים במצגת השיתופית. שקף לכל זוג מצגת חשיבה


הגיבו בבלוג על הפעילות של היום: במה נתרמתן ממנה ואילו חלקים בפעילות היו חשובים במיוחד
פתחו את הקישור הבא:
משימה לדוגמה

לימדו את הכלים החדשים שבמשימה בצעו בכל כלי התנסות משלכן וכתבו בבלוג מה עשיתן.